גם אם יקבעו בתי המשפט כי צוואתו החדשה של ג'ון תקפה, עדיין מרי עשויה לתבוע את העיזבון. על פי דיני חוזים, אדם רשאי לתבוע פיצויים כאשר הוא לא קיבל תשלום תמורת שירותים שסיפק. במקרים של תביעות נגד עיזבון, ובהעדר קיומו של חוזה, בית המשפט לעתים עשוי להטיל שעבוד (באופן קונסטרוקטיבי) על נכסי המטלטלין או המקרקעין של העיזבון לטובת האדם שהושמט מן הצוואה, וזאת על מנת למנוע מן העיזבון להתעשר על חשבונו שלא כדין. לחלופין, על מנת למנוע את ההתעשרות שאינה כדין בתי המשפט עשויים לחייב את העיזבון לשלם לאותו אדם את שווי השירותים שאותם הוא סיפק למנוח.
פסק הדין המנחה בתחום זה הוא Deglman v. Guaranty Trust Co. of Canada. בית המשפט אימץ את הגישה שלפיה: "ברי כי כל מערכת משפט מתורבתת מחויבת להענקת סעדים במקרים של עשיית עושר ולא במשפט, כלומר למנוע מאדם מלהחזיק בכסף או בטובת הנאה שקיבל מאדם אחר באופן הנוגד את המצפון". בית המשפט העליון של קנדה דן בדוקטרינה של עשיית עושר ולא במשפט בפסק דין Becker v. Pettkus. השופט דיקסון הסביר, כי ישנם שלושה מבחנים שרק בהתמלאם ייחשב הדבר התעשרות שלא כדין:
אנו נתבע את העיזבון, ובכתב התביעה נתאר את הטיפול שנתנה מרי לאביה, את העלויות של העסקת אדם אחר על מנת שיספק שירותים אלה, את העדרה של סיבה מוצדקת להתעשרות, וכן הסבר על מידת הסבירות שיש בציפייתה של מרי לקבל מן העיזבון תמורה בעד מה שהעניקה לאביה. זו אינה תביעה קלה להוכחה, שכן מצופה מילדים לטפל בהוריהם ללא קבלת תמורה. יהיה עלינו להוכיח, כי הטיפול שהעניקה מרי לאביה והמאמצים שהיו כרוכים בכך היו הרבה מעל ומעבר למצופה, ולפיכך אין זה סביר להניח כי לא התקיימה ציפייה לקבלת תמורה.
לא תמיד הגשת תביעה לבית משפט בנסיבות מעין אלה היא הצעד הנכון. מטרתה של סקירה זו היא להציע בפני הקורא כמה תובנות בקשר לצעדים המשפטיים שבהם אדם יכול לנקוט על מנת להגן על האינטרסים שלו במסגרת סכסוך על עיזבון. למרות הפיתוי להסיק מן האמור לעיל מסקנות אופרטיביות, אין לראות בסקירה קצרה זו תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי. על השוקלים הגשת תביעה מעין זו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מוסמך על ידי עורך דין, בעל ניסיון, ידע וכושר ניתוח מוכחים בתחום העיזבונות.